אסד
=
מסקי
(
משׁקה
)
DHM
ZMG 1883, 8, whence
fall, slope;
cf.
Di
Nu 21:15
)
א׳ הַנְּחָלִים
the bottom of the ravines
Nu 21:1
5.
•
[
אֲשֵׁדָה
S
794
TWOT
174b
GK
844
]
n.f.
foundation
, (mountain-)
slope
(
cf. supr.
)
—only
pl. abs.
אֲשֵׁדֹות
Jos 10:4
0;
12:8
;
cstr.
אַשְׁדֹּות
Jos 12:
3;
13:20
;
אַשְׁדֹּת
Dt 3:1
7;
4:49
—
mountain-slopes
Jos 10:40
ההר והנגב והשׁפלה והא׳
;
12:8
(
||
id.
+
מדבר
); elsewhere defined
הַפִּסְגָּה תַּחַת א׳
Dt 3:1
7;
4:49 Jos 12:3
cf.
13:2
0.
• אַשְׁדֹּוד S 795 GK 846 n.pr.loc. Ashdod ( Assyrian Asdudu , COT Gloss Dl Pa 289; Thes MV der. from √ שׁדד q.v. ) a powerful city of the Philistines on Mediterr. Sea, W. from Jerusalem, modern Esdûd , Jos 11:22 ; 15:46 , 47 (where
assigned to Judah)
1 S 5:5
,
6
(but
del. Dr
cf.
Ö
6:17 Am 1:
8;
3:9 Zp 2:4 Zc 9:6
Is
20:1 Je 25:20 2 Ch 26:
6;
c.
ה
—
ָ
loc.
1 S 5:1 Is 20:
1;
אַנְשֵׁי א׳
1 S 5:
7; appar.
=
territory of Ashdod
2 Ch 26:6
וַיִּבְנֶה עָרִים בְּאַשְׁדֹּוד
. (
Cf.
Survey
J, 442.)
•
אַשְׁדֹּודִי
S
796
GK
847
adj.
gent.
Ashdodite
,
הָא׳
n.sg. coll.
Jos 13:
3; usually
pl.
(הָ)אַשְׁדֹּודִים
1 S 5:
3,
6 Ne 4:
1, and as
adj. f.
נָשִׁים אשׁדודיות
Ne 13:23
Kt
(
Qr
אַשְׁדֳּדִיֹּות
).
• אַשְׁדֹּודִית S 797 GK 848 adv. in the language of Ashdod i.e. Philistines Ne 13:24 מְדַבֵּר א׳ .
אשׁה
TWOT
175
(
√ of foll.
)
.
• [ אָשְׁיָה S 803 TWOT 175a GK 853, 859 ] 1. n.f. wall, bulwark ( Talm אָשִׁיתָא (levy Nö ); Mand. אשיתא wall Nö M 113; å pl. sf. אֲשִׁיתָהָא ( Dalm WB אָשְׁיָתַהָא ) Je 50:15 , אשיתנא Ct 2: 9; Arabic ﺁسِيَة ( ˒āsiyat )
Talm ?Talmud. Mand. Mandean. Nö T. Nöldeke, Mandäische Grammatik . Dalm G. Dalman, Aramäisches-Neuhebräisches Wörterbuch .