K 23:22
;
שֹׁפְטֵי יִשׂ׳
1 Ch 17:6
(
||
2 S 7:7
שִׁבְטֵי
), בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים
Ru 1:1
(×2) (
cf.
מוֹשִׁיעִים
Ob 2
1);
שׁפט
, || מֶלֶךְ
1 S 8:
5,
6
,
20 Ho 7:
7;
13:10
;
ישׂראל שֹׁפֶט
Mi 4:14
(
=
king); king
judges
people
1 K 3:9
(
×2
)
2 Ch 1:1
0,
1 K 15:5
=
2 Ch 26:2
1,
2 Ch 1:11
;
abs.
1 K 7:7 Is 16:
5;
||
שׂרים
Ex 2:14
(
E
)
Am 2:3 Zp 3:3
;
||
יוֹעֵץ
Is 1:26 Jb 12:1
7,
cf.
Is 3:
2;
שֹׁפְטֵי אָרֶץ
Is 40:23
(
||
רוֹזְנִים
), Pr 8:16 (
||
שׂרים
), ψ 2:10; 148:11 (|| מלכים
); שׁפטינו אשׁר שׁפטונו
Dn 9:12
(
×2
)
.
2.
specif.
decide controversy
, discriminate betw. persons, in civil, political, domestic and religious questions:
a.
of God
ψ 82:1
:
וּבֵין
…
שׁ׳ בֵּין
Gn 16:5
(
J
; domestic),
Ju 11:27
(×2) 1 S 24:1
3,
16
(all of war),
Ez 34:20
(relig.);
c.
לְ
…
בֵּין
Ez 34:1
7,
22
(relig.);
c.
בֵּינֵינוּ
Gn 31:53
(
E
; domestic),
Is 2:4
=
Mi 4:3
(of war);
c.
בְּ
2 Ch 20:12
(war);
c.
acc.
1 K 8:32
=
2 Ch 6:2
3,
Ec 3:17
, condemning wicked and justifying righteous
Jb 21:22
(
||
ידע
), 23:7; abs. Ex 5:21
(
J
)
Jb 22:13
;
שׁ׳ צֶדֶק
Je 11:20
ψ 9:5
;
י׳
is שׁוֹפֵט צַדִּיק
7:1
2.
b.
of man,
וּבֵין
…
שׁ׳ בֵּין
Ex 18:16
(
E
)
Nu 35:24
(
P
)
Dt 1:16
(all civil),
Is 5:3
(relig.);
c.
acc.
Lv 19:15
(
H
)
Dt 25:1
(all civil),
Ez 20:4
(×2);
22:2
(×2);
23:36
;
שׁ׳ מִשְׁפָּט
Dt 16:18 1 K 3:28
(Sol.);
במשׁפטים
Ez 44:24
,
c.
ל
2 Ch 19:
6;
abs.
Ez 44:24 Is 11:3
(king); influenced by bribes
Mi 3:11
;
7:3 Jb 9:24
; Absalom desires to decide cases as
שֹׁפֵט
2 S 15:4
(implying lack of such in his time); according to
2 Ch 19:5
,
6
Jehoshaphat set up
שׁפטים
, appar. for the first as judges in this specific sense; code of Dt recognizes them:
הַשֹּׁפֵט
declares
דְּבַר הַמִּשְׁפָּט
Dt 17:
9,
12
;
25:2
;
שׁפטים
+
שֹׁטְרִים
16:18 1 Ch 23:
4;
26:29 Jos 8:33
(
+
זְקֵנִים
), 23:2; 24:1 (
D
; both
+
זקנים
, רָאשִׁים
), + זקנים
only Dt 21:2 Ezr 10:14
,
+
כֹּהֲנִים
Dt 19:1
7,
18
,
שׂרים
2 Ch 1:
2.
3.
execute judgment:
a.
discriminating
, of man only,
משׁפט אמת
Zc 7:
9,
מֵישָׁרִים שׁ׳
ψ 58:2
judge uprightly;
משׁפט שׁלום
Zc 8:1
6,
צֶדֶק
Pr 31:
9,
עָוֶל
ψ 82:2
.
b.
vindicating
,
c.
acc.
: (1) subj. God,
יתום
ψ 10:18
,
acc. pers.
26:
1;
43:1
;
58:1–2
(read
שֹׁפְטָם
for שׁפטים
), שׁ׳ משׁפט
La 3:5
9;
מִיַּד
vindicate by delivering from hand of
1 S 24:16 2 S 18:1
9,
31
;
י׳ כְּצִדְקִי שָׁפְטֵנִי
ψ 7:9
;
שָׁפְטֵנִי כְּצִדְקְךָ
35:2
4. (2)
acc. accusative (direct obj. etc.) D Deuteronomist in Dt., in other books Deuteronomic author or redactor. acc. pers. acc. of person.