•[הָוָא TWOT 481 vb. fall (Arabic ﻩُوَى (huwā) id. e.g. of a star Qor 53:1 )— Qal Imv. Jb 37:6 for he saith to the snow הֱוֵא־אָ˜רֶץ Fall earthwards (an Arabizing usage).
הובנים v. [ הָבְנִי ].
הוד
TWOT
482
(
√ of foll.;
De
Jb 39:20
comp. Bed.
ﻩُوِيدٌ
(huwīdun) crash, roar, resonance;
‘weithin hallende Selbstverkündigung’
Id.
ψ 8:6
; but
ﻩَادَ
(
hāda
) ordinarily means
be gentle, quiet
, especially in speech
)
.
• I . הֹוד S 1935, 1936 TWOT 482a GK 2086, 2087 n.m. Jb 37:22 splendour, majesty, vigour (chiefly poet.) ( NH id. ) — ה׳ abs. Jb 37:22 + 8 times ( הַה׳ 1 Ch 29:1 1); cstr. Is 30:30 + 3 times; sf. הֹודִי Dn 10: 8; הֹודְךָ Nu 27:20 + 2 times; הֹודֶ˜ךָ Pr 5:9 ψ 145:4 ; הֹודֹו Ho 14:7 + 3 times; הֹדֹה Je 22:1 8;— 1. splendour, majesty , of king הֹודְךָ וַהֲדָרֶ˜ךָ ψ 45:4 ; הֹוד וְהָדָר תְּשַׁוֶּה עָלָיו ψ 21:6 , subj. י׳ ( || בִּישׁוּעָתֶ˜ךָ גָּדֹול כְּבֹודֹו ); foretold of the צֶמַה Zc 6:13 הֹוד וְיָשַׁב וּמָשַׁל עַל־כִּסְאֹו וְהוּא־יִשָּׂא ; cf. וַיִּתֵּן עָלָיו הוֹד מַלְכוּת 1 Ch 29:25 ( י׳ confers on Sol.); מַלְכוּת וְלֹא נָתְֽנוּ עָלָיו ה׳ Dn 11:21 (of usurper); v. also וְהוֹי הֹדֹה Je 22:18 in lament for king. Hence also 2. divine splendour, majesty , light & glory which God wears as king: הֹוד וְהָדָר לָבָ˜שְׁתָּ ψ 104:1 (7 times joined with הָדָר ); cf. Jb 40:10 where י׳ addresses Job in irony; עַל־אֱלֹותַּ נֹורָא הֹוד Jb 37:2 2; ה׳ וְהָדָר לְפָנָיו ψ 96:6 = 1 Ch 16:26 ; also וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַה׳ הַגְּדֻלָּה
1 Ch 29:11
; see further
כִּסָּה שָׁמַיִם הֹודֹו
Hb 3:3
(
||
וּתְהִלָּתֹו מָֽלְאָה הָאָ˜רֶץ
);
אֲשֶׁר־תְּנָה הֹודְךָ עַל־הַשָּׁמַיִם
ψ 8:2
(
||
בְּכָל־הָאָ˜רֶץ מָה־אַדִּיר שִׁמְךָ
); also
הֹודֹו עַל־אֶרֶץ וְשָׁמָ˜יִם
ψ 148:13
(
||
נִשְׂגָּב שְׁמֹו לְבַדֹּו
);
הֲדַר כְּבֹוד הֹודֶ˜ךָ
145:
4; of Yahweh’s actions
הֹוד וְהָדָר פָּעֳלֹו
111:
3; of his voice
וְהִשְׁמִיעַ י׳ אֶת־הֹוד קֹולֹו
Is 30:3
0.
3.
a.
splendour
of Israel under divine blessing
וִיהִי כַזַּיִת הֹודֹו
Ho 14:
7.
b.
majesty, diginity,
Qor Qoran. Bed. Bedouin.