(
v.
I
.
טוֹב
2
,
II.
ט׳
7
).
c.
prosperity
Jb 20:2
1;
21:16
; of Jerusalem
ψ 128:5
;
בְּטוּב צַדִּיקִים
Pr 11:10
in the prosperity of the righteous
the city rejoiceth.
d.
goodness
of taste, discernment
ψ 119:66
.
4.
abstr.
,
goodness
of God:
a.
in bestowing good things
Ne 9:25
.
b.
in the salvation of his people
Is 63:7
ψ 25:7
;
145:7
.
c.
stored up for his saints
ψ 31:20
.
•
טֹובָה
S
2896
TWOT
793a, 793c
GK
3208
n.f.
welfare, benefit, good things, good
;—
abs.
ט׳
Dt 28:11
+
54 times;
cstr.
טֹובַת
ψ 106:5
;
sf.
טֹובָתִי
ψ 16:2
etc.
+
4 times
sfs.
;
pl.
טֹובֹות
Je 12:
6;
טֹבֹות
2 K 25:28 Je 52:3
2;
sf.
טֹובֹתָיו
Ne 6:1
9;—
1.
welfare, prosperity, happiness:
||
שׁלום
Dt 23:7 Je 33:9 Ezr 9:12 La 3:1
7;
יֹום טובה
Ec 7:14
day of prosperity;
טֹובָתִי בַּל־עָלֶיךָ
ψ 16:2
is not my welfare dependent upon thee?
תְּבֹואָֽתְךָ ט׳
Jb 22:21
prosperity shall come to thee;
לטובה
Gn 50:20
(
E
),
Dt 28:11
;
30:9 2 Ch 18:7 Je 14:11
;
לרעה ולא לטובה
Am 9:4 Je 21:1
0;
39:16
;
44:27
;
obj.
of
vb.
בקּשׁ
Ne 2:10
;
הביא
Je 32:4
2;
ראה
Jb 9:25 Ec 5:1
7;
6:6
;
אבּד
Ec 9:1
8;
ראה בט׳
ψ 106:5
;
חסר מט׳
Ec 4:
8;
obj.
of
אכל
fig.
Jb 21:25
=
taste happiness;
of
שׂבע
Ec 6:
3; after
נחם על
Je 18:1
0.
2.
good things
(
coll.
):
a.
of good words,
obj.
of
דבּר
1 S 25:30 2 S 7:28
=
1 Ch 17:2
6,
Je 18:20
;
pl.
דבּר טובות
Je 12:
6;
52:32
=
2 K 25:28
.
b.
of material possessions
ברבות הט׳
Ec 5:10
when good things increase
.
3.
bounty, good
שְׁנַת טֹובָחֶ˜ךָ
ψ 65:12
year of thy bounty
(harvest bestowed by God), so also
טובתך
ψ 68:11
;
(ה)ט׳ עשׂה
Ex 18:9
(
E
),
Nu 24:13
(JE),
Ju 8:35
;
9:16 1 S 24:19 2 S 2:6 1 K 8:66
=
2 Ch 7:1
0,
2 Ch 24:16 Je 33:
9;
obj.
of
גמל
1 S 24:1
8;
שׁלּם
1 S 24:2
0;
רעה תחת טובה
Gn 44:4
(
J
),
1 S 25:21
ψ 35:12
;
38:21
;
109:5 Pr 17:13 Je 18:2
0;
ט׳ תחת קללה
2 S 16:1
2;
זכר לי לט׳
remember it for me for good
Ne 5:1
9;
13:31
;
לטובה
Ezr 8:22 Ne 2:18 Je 24:
5,
6
ψ 86:17
;
pl.
טֹובֹתָיו
Ne 6:19
his benefits
(i.e. good deeds of Tobiah).
• טֹובִיָּ˜הוּ S 2900 GK 3210 , טֹובִיָּה S 2900 GK 3209 n.pr.m. ( Yah(u) is my good ) — 1. טֹובִיָּהוּ a Levite, assigned to reign of Jehoshaphat 2 Ch 17:8 , not
Ö ; Ö L Τωβιας , elsewhere טֹובִיָּה Ö Τωβια(ς) . 2. Ammonite adversary of Nehem. Ne 2:10 , 19 ; 3:35 ; 4:1 ; 6:1 , 12 , 14 , 17 (×2), 19 ; 13:4 , 7 , 8 . 3. head of a family of returning exiles of doubtful lineage Ezr 2:60 = Ne 7:6 2. 4. a chief of returning exiles Zc 6:10 , 14 , Ö χρησίµων (-µοις) αὐτῆς , i.e. טֹובֶיהָ .
• IV . טֹוב S 2895, 2896, 2897 TWOT 793, 793a GK 3176, 3201, 3202, 3203, 3204 n.pr.loc. ( perh. from above √ ) —a region beyond Jordan, N. or NE. of Gilead, prob. Aramean;